23/11/12
היום
התחלנו את יומנו בעצלתיים כשעל הפרק קודם כל מציאת כרטיסים לדיסני וורלד. לאחר
שקפצנו לצפות מקרוב בבהלת הקניות של האמריקאים בוולמארט הסמוך וגם לא התאפקנו
כמובן וקנינו כמה שטויות לילדים, התפננו לברורים. אומנם אנו מצוידים במידע, אבל
כשמתחילים להתעסק בדברים בפועל, זה לא כל כך פשוט ובעיקר מבלבל. מנסים לגלוש בין
אתרים באינטרנט ולהבין קצת מחירים ומי נגד מי. כבר יודעים כמה עובדות על סוג הכרטיס
העדיף לנו, מתקשרים לכל מיני מקומות ומבינים שאי אפשר להמנע מהמחירים הגבוהים מאוד
ואין ממש הנחות. החלטנו לנסוע לכיוון אזור
המלונות הסמוכים לפארקי דיסני ולערוך השוואת מחירים קצרה. לפתע פתאום עיננו
מבחינות בכתובת בשמים העשויה סילון לבן. מה קורה פה? מה כתוב? בעודנו מנסים לפענח
מבזיק לו המטוס שנראה מבריק ופצפון וממשיך בכתיבה, ממש כצייר מומחה. מדהים, איך
הוא עושה זאת?? עמדנו לצד הכביש מתבוננים ומשתאים ולא מסוגלים להסיר את עיננו
מהמראה המופלא.
לאחר שמלאכת הכתיבה הסתיימה{לא הצלחנו להבין לגמרי מה ניסה המשורר
לומר לנו},
המשכנו אל שני מלונות קרובים לבדוק הצעות מחיר לפארקים. במלון השני
אליו נכנסנו, קלט ענבל הצעה לקניית כרטיסים למשחק כדורסל שנערך הערב בין הקבוצה של
אטלנטה לקבוצה של קליבלנד בה משחק השחקן
הישראלי עמרי כספי. עיניו של ענבל נצצו ומייד הוא החל לבדוק כמה זה עולה לנו...
נאמר
לנו שנותרו עוד 6 כרטיסים אחרונים במחיר של 20 דולר אחד. התיעצות קצרה הביאה אותנו
לקניית הכרטיסים וההתרגשות רבה ביותר! לאחר התיעצות נוספת קנינו במקום גם כרטיסים
לדיסני. וסיימנו עם הפרוייקט.
יצאנו לדרך
אל החנייה הקרובה למקום התרחשות המשחק הגדול. החננו את הקראוון במחיר שתי
חניות{ככה זה עם אוטו ענק!} {עוד 20 דולר, גם לקראוון מגיע כרטיס לא?} וצעדנו לעבר
ההיכל. ברחוב חגיגות ושמחה, מוסיקה, מכירות, קוסמים, מתנפחים והמון התרגשות
חגיגית. התלבטנו בשאלה בעד מי אנחנו והחלטנו שאנו בעד עמרי. אם כך אנו בעצם נשב
בשטח אוייב של אוהדי אורלנדו, זהירות..
לאחר
שקיבלנו מעין בלונים ארוכים שניתן לעודד בעזרתם{את אורלנדו}כמובן, ניכנסנו אל
האולם הענק למקומות שלנו שהיו בחלק הגבוה ביותר באולם ומהם המגרש נראה פצפון וכל
האולם נפרש כמניפה, מולנו מסכים ענקיים שמשדרים כל הזמן גם את המשחק אך גם המון
דברים מסביב כמו פרסומות וצילומים של הקהל, מה שמאוד מבדר כי הצלם מחכה עד שהאנשים
ישימו לב שהם מצולמים ויגיבו. הילדים ובמיוחד שקד היו להוטים שיצלמו אותם וחיכו כל
הזמן להפתעה. הישיבה באולם שכזה היתה חוויה ענקית, מעלינו עופף לו בלון ענק בצורת
מטוס שמדי פעם הנחית הפתעות על הקהל. אורות מהבהבים ושלטי ענק מכל עבר וכרוז
שמכריז בקול. להקת מעודדות צבעונית והופעות בכל הפסקה וטיים אווט. מוסיקה מקפיצה
וכייפית לכל אורך המשחק ומקצבי עידוד וגם בוז לקבוצה היריבה. כולנו רוקדים ומקפצים
עם חיוך מרוח על הפנים ועם כל השואו המהמם הזה המשחק הוא רק בונוס.
גם
המשחק היה מותח ועד השניה האחרונה לא היה ברור מי ינצח וליבנו היה עם עמרי כל
הזמן, אבל רצינו לזכות לראות שמחה גדולה עם נצחונה של אורלנדו. בהפרש של 3 נקודות
בלבד, עם סיום מורט עצבים הסתיים המשחק בנצחון של אורלנדו.
מלאי
אדרנלין יצאנו לנסות ולפגוש את עמרי כספי. איש אבטחה אחד נחמד התרצה לבסוף והוביל
אותנו אחר כבוד פנימה. חשבנו שאנו עוד רגע קט פוגשים את עמרי, אבל האמריקני הנחמד
הזה הוביל אותנו אל המגרש כדי להצטלם. ומה עם עמרי?? שאלנו לאחר הצילומים, לא זה
בלתי אפשרי הוא אמר והתעקש להוביל אותנו בצמידות ובגאווה כעושה מצווה גדולה להצטלם
בעוד"אתר" מרגש. טוב, את עמרי לא ראינו, אבל הובלנו אחר כבוד על ידי איש
אבטחה חסון, גם משהו.
בדרכנו חזרה הטלויזיה עדיין צילמה ושקד הובילה אותנו הישר
לתוך המצלמה. הפעם זה הצליח וצילמו אותנו ואף הקרינו בטלויזיה. אז אנחנו מפורסמים!
חוזרים
לוולמארט לישון, עייפים ומאוד מאושרים. לילה טוב.
24/11/12
אנחנו
עדיין לא ניכנסים לפארקים של דיסני, משתדלים להמנע מעומסי סוף שבוע וחג. לכן יצאנו
היום לטייל בפארקים שמציעה העיר היפה ומוקפת האגמים אורלנדו. התחלנו בטיול סביב
אגם מקסים בלב העיר בשם איולה. שם פגשנו המוני ברבורים, יונים ושלל עופות נוספים
שהאכלנו בהנאה רבה פרורי לחם. האטראקציה הכי מהנה היתה להאכיל את היונים מכף היד.
נטע גילה במהירות שמאוד משעשע להבריח את היונים שעולות במעופה לשמים ואז חוזרות
במעוף נמוך ממש מעל ראשנו לאכול שוב מכף היד. האמת שזה היה כיף לחוש במעוף היונים
ממש מעל הראש. בילינו כך זמן רב ומהנה ואחר כך פנינו אל גן המשחקים, שם נהנו
הילדים להשתולל ולטפס ומשם המשכנו בטיול רגלי נעים, מתבוננים בצבי מים, ובאפרוחי
ברבורים שטים עם אמם.
המשכנו הלאה אל עוד פארק יפה בשם "גני הארי פ.
לו". הפארק עמוס בצמחיה סבוכה ומאוד מגוונת. שוכן על שפת אגם שבחלקו ביצתי
ושוחים בו כמובן תנינים, נחשי מים{כרמל הבחין בנשל נחש!} וצבים. העצים בגנים
אדירים בגודלם ומהם משתלשלות שערות אזוב סבוכות. בגנים גם גני שושנים, תבלינים,
פרות הדר ויופי אינסופי. נהננו מאוד ואף הספקנו לשחק בצלחת מעופפת ולאכול צהרים!
חזרנו
ללינת לילה בוולמארט, גלידת מק דונלד
ולישון.
25/11/12
היום
לאחר קניות בוולמארט, נסענו למוזאון המדע של אורלנדו. ניצלנו שוב את כרטיס החברות
שלנו שמקנה לנו כניסה חינם למוזאונים היפים בעולם!
בקומה
הראשונה של המוזאון צפינו בעולם המים. צבים ותנינים, קונכיות. בהמשך היתה האכלת
תנינים עם הסברים מענינים , יכולנו ללטף תנין בן שנתיים ולפזר אוכל לתנינים. בקומה
השניה התמכרו הילדים להפעלות מקסימות הקשורות לחשמל ומגנטיות. את נטע היה קשה
להזיז מסימולטור של נסיעה במכונית מרוץ. באזור נוסף יכולנו ללמוד על מערכת השמש
ולצפות בהמחשות יפות של תופעות כמו יום ולילה.
אותנו
זה תמיד מרתק כל התחום הזה. כמובן שהגענו גם אל אגף שבו נפגשנו כבר בעבר בכמה
מוזאונים שממחיש תופעות טבע ואולפן מזג אויר ממנו ניתן "לשדר " כמו
במציאות. ניכנסנו לתוך קופסא שקופה בה חשנו רוח בעוצמה של הוריקן{כניראה שהמציאות
לא הספיקה לנו}. עלינו גם על מתקן שמדמה בית ברעידת אדמה. שקד הספיקה גם ליצור
סביבון מקסים לכבוד החג.
כרגיל,
המוזאונים הללו תמיד מאוד מוצלחים !
המשכנו
להתמקמות בוולמארט בניגוד לתכנון המקורי להגיע לקמפינג, כיוון שהשעה כבר היתה
מאוחרת ומחר מצפה לנו יום עמוס בפארק דיסני הראשון אליו ניכנס "אפקוט".
התמקמנו בקרבת הפארק.
הליכה מוקדמת לישון. לילה טוב.
26/11/12
הקדמה
קצרה לפרק שניקרא הפארקים של וורלד דיסני: תורה שלמה נבנתה סביב הפארקים של דיסני.
קודם כל צריך להחליט איזה סוג של כרטיסים מתאים לנו, האם כרטיס שמאפשר כניסה
חופשית לכל הפארקים באותו יום ובעצם מאפשר קפיצה מפארק לפארק באותו יום ואולי
כרטיס שמאפשר בכל יום כניסה לפארק אחד בלבד? האם כרטיס שמאפשר ארבע כניסות, חמש או
יותר? האם בכלל להכנס לכל ארבעת הפארקים? זה הרבה מידי? עמוס מידי? רק אלוהים
יודע... וכמובן המחירים והיכן כדאי לקנות, בקופות הפארק? במקומות המומלצים מחוץ
לפארק? ולאחר שסוף, סוף עשינו החלטות שרק בדיעבד נדע אם היו נכונות, כמו לקנות
כרטיסים לשבע כניסות, לא בדיסני עצמו, אלא בבית מלון על הדרך ולכניסה יומית בלבד.
מתחילות
ההכנות לכניסה לפארק. הסיפורים כה רבים, הספרים ממליצים, הפורומים והאנשים שטיילו
לפנינו וגם סתם אמריקאים נחמדים בדרך לכולם סיפורי בלהות על העומסים והתורים
והצורך לתכנן לאן הולכים ועל אלו מתקנים עולים ואיך להשתמש ב-fast
pass אותו
כרטיס מעבר מהיר שניתן לקחת בחלק מהמתקנים{הטובים והנידרשים ביותר}, כדי לא לחכות
בתור. הכרטיס הזה מוגבל ותחום בשעות מסויימות שחייבים לחזור בהן כדי לממש את הזכות
למעבר מהיר במתקן, כמו כן כתוב ל הכי מתי ניתן לקחת עו כרטיס מבר מהיר למתקן אחר.
בקיצור, צריך להיות מדענים וחוקרי עומק כדי לצלוח את הדוקטורט הזה. יש תוכנות
שניתן להכניס אליהן נתונים והן מחשבות ומתכננות את הביקור האישי שלך בדיסני.{כמובן
שהן עולות כסף}. ולא סיפרתי לכם על טבלאות העומסים שניתן להיכנס אליהן באינטרנט
והן מנבאות לפי תאריכים באיזה יום איזה פארק עמוס יותר או פחות.{צבע ירוק- עמוס, צהוב- בינוני ואדום- לא כדאי להתקרב,
עומס איום ונורא!}. אז לקחתי על עצמי את הפרוייקט וקראתי מבעוד מועד על כל פארק,
הבנתי מה המתקנים ובאלו ניתן לקחת כרטיס מעבר מהיר, הבטתי במפות הפארק ולמדתי מה
נראה לי יתאים לנו ולילדים. בדקתי טבלת עומסים וכך סידרנו באיזה פארק נטייל באיזה
יום. בסיכומו של דבר היתה לנו הצלחה מסחררת! כמעט ולא עמדנו בתורים, הפארקים לא
היו עמוסים וקלטנו מהר איך להשתמש ביעילות במעבר המהיר. האמריקאים עומדים בתור
שכתוב בו זמן המתנה של שעה ואנחנו מדלגים לנו פנימה אל המתקן במסלול המהיר, תענוג!
{כבר אמרתי שהאמריקאים מרובעים??} ולאחר ההקדמה יוצאים לדרך, אל המקום בו חלומות
מתגשמים כדברי דיסני.
סוף,
סוף הגיע היום הגדול, ניכנסים לפארק הראשון שלנו בממלכת דיסני. ההתרגשות רבה, קמים
מוקדם, מכינים תיקים, כולם מלאי אדרנאלין וסקרנות. נוסעים אל פארק אפקוט, זהו פארק
שאמור להיות יותר לימודי- מדעי שכזה ולשלב בין אדרנאלין לעניין. עלינו בו על מתקן
שמדמה טיסה לחלל, זהו המתקן היחיד שעליו נטע לא יכול היה לעלות כי הגובה שלו לא
הספיק. על אף שהכנו אותו לאפשרות כזו, הוא די נעלב ואף בכה מעט, אך הלכתי אתו
לאזור של משחקי מחשב מדהימים וזה כמובן הרגיע אותו. ענבל עלה לסיבוב עם כרמל ושקד,
הם חזרו מאושרים ולכן עליתי שוב עם שקד. ניכנסים למתקן שמרגישים בו ממש כמו
בחללית. חונקים אותנו במשהו שסוגר מלמעלה{לא הצלחתי לנשום} ואז מתחילים לטוס אל
מחוץ לכדור הארץ. התחושה אמיתית ומפחידה לגמרי. הילדים נהנו מאוד, ענבל ואני קצת
פחות. אחר כך עלינו על מתקן מדהים וממכר בתחושה שהוא מספק. יושבים בכסאות שעולים
מעלה, מעלה, הרגליים באויר ועם משקפים של 4-d מרחפים על פני נופים
מדהימים, עולים, יורדים, מסתובבים ומה לא... תחושה אמיתית וכיפית. כמובן שהיו עוד
המון מתקנים שנהננו בהם במידות הנאה שונות ומגוונות, כשהמוטו שלנו מההתחלה היה
שמנסים הכל ולא מפסידים! הילדים התגלו כאמיצים אמיתיים וגם אנחנו לא ביישנו ועשינו
הכל! אפקוט בנוי משני חלקים כשהחלק השני שלו הוא חלק של ארצות בעולם. יש שם העתקים
מדוייקים ממבנים וערים בעולם. בחלק זה לא ממש הספקנו להסתובב והבטחנו לעצמנו שנשוב
שוב. מופע הסיום באפקוט מדהים! כמויות
הוואו שיצאו לנו מהפה היו אינסופיות. המופע מתרחש על המים של האגם הנמצא באמצע בין
כל הארצות. הוא כולל אפקטים של תאורה, מים, מוסיקה וזיקוקים באופן שרק מי שצופה
יכול להבין את עוצמות היופי והרעיונות המטריפים שהיו שם. הזיקוקים שנשפכו במופע הם
בכמות של כל הזיקוקים בכל רחבי ישראל ביום העצמאות ואני לא מגזימה. היה שלב שבו
הזיקוקים מלאו וכיסו את כל השמים בשכבה עבה.
27/11/12
חזרנו
מאפקוט בעשר בלילה, עייפים, מותשים, הרגליים כואבות, מחר ברוב קולות החלטנו על יום
מנוחה. הסתבר שההחלטה היתה נכונה, כי מעבר לעייפות ענבל חלה והעלה חום, כך שהמנוחה
היתה במקום. הילדים קמו בבוקר בכיף, שחקו, ציירו, הכנו כדורי שוקולד, כך עד אחר
הצהריים המוקדמות. בשלב מסויים החלטנו לצאת ולטייל בעיר של דיסני. זהו מדרחוב ענק,
עמוס חנויות מענינות, מסעדות, מופעי רחוב, אוירה מאוד כיפית. ישבנו לאכול במסעדה
איטלקית וטיילנו בכיף. הילדים נהנו מאוד לבנות בלגו בחנות לגו ענקית
וצבעונית.{חסכים של בית}. למרות שמאוד התחשק לנו להמשיך לטייל, ידענו שלמחרת מצפה
לנו עוד יום מעייף בממלכת הקסם ולכן פרשנו לישון, מבטיחים לעצמנו שעוד נחזור
ונטייל באזור הזה.
28/11/12
ממלכת
הקסם, היא הפארק הכי וותיק והכי קלאסי של דיסני. הסמל שלו הוא הטירה של סינדרלה.
זהו הפארק שהילדים הכי ציפו לו. שלא כמו באפקוט שם יש חניה מסודרת ולקראוונים יש
חניה צמודה לכניסה, מה שהיה מאוד נוח, בפארק הזה יש הסעות מהחניה אל הפארק. הגענו
בשעת הפתיחה וכבר בעומדנו בפתח לאחר שנסענו ברכבת החולפת בנופים יפים עד הגיעה
לפארק, קיבל את פנינו מופע פתיחה של כל דמויות דיסני, מופע מצועצע וצבעוני כיאה
לממלכת קסם. ניכנסנו עם המוני האנשים אל הפארק, מהלכים בין רחובות ציוריים כשמכל
עבר העובדים עם כפפה ענקית לבנה על היד מנופפים לשלום ומושיטים יד, מולנו ניצבת
ברוב הדר ופאר הטירה של סינדרלה, הכל מקושט צבעוני ומשרה אוירת קסם וסקרנות לבאות.
כמו בכל פארק אליו נכנסנו בדקות הראשונות היינו צריכים למצוא היכן אנו נמצאים
ולאיזה מתקן עולים ראשון כדי לנצל את שעת הבוקר הראשונה הריקה יותר ולאיזה מתקן
אנו לוקחים את כרטיס המעבר המהיר. ראשינו נברו במפות ובתכנונים, אבל מהר מאוד הכל
החל לזרום בכיף, תוך שאנו עוברים בשמחה ממתקן למתקן ואף עולים לסיבובים נוספים על
מתקנים שאהבנו והיו ריקים. שני המתקנים שהילדים הכי אהבו בממלכת הקסם היו, "הר
הנתזים" שהוא בעצם רכבת הרים שנופלת במהירות אל תוך מים שמתיזים מכל עבר. ו"הר
הרעם"שזו רכבת הרים מהירה מאוד שנוסעת בפיתולים, עליות, ירידות, בקיצור כיף
חיים. שני המתקנים הללו היו ריקים לגמרי כשהגענו ולכן עלינו עליהם ללא הפרעה. נטע
מאוד אהב את כל סוגי הקרוסלות הקיימות וגם עליהן עלינו מספר פעמים. אחד הדברים
הבולטים בפארקים של דיסני אלו הן הדמויות שניתן להצטלם איתן ולקבל חתימה. בהתחלה
עדיין לא היינו מתורגלים בעניין ולא הבנו היכן ניתן להצטלם. די מהר שקד החלה להיות
הרוח המובילה בענייני צילומים עם דמויות. היא גם הבינה ולמחרת כבר יישמה את עניין
החתימות. קנתה פנקס וסחבה איתה לכל מקום. לעיתים מצאנו עצמנו עומדים בתורים
מגוחכים רק כדי להצטלם עם איזו דמות דיסנית, אבל מה לא עושים כדי שהילדים יהיו
מאושרים... המדהים הוא שבתור עמדו גם מבוגרים נטולי ילדים לחלוטין. מה הקטע שלהם?
חסכים בילדות???
בפארקים
של דיסני נתקלנו בתופעה שמאוד בלטה לנו. בפארקים מטיילות משפחות שלמות של שלושה
וארבעה דורות. נכדים, הורים, סבים ואפילו סבים רבים. כולם יחד בשבטים גדולים,
כשלעיתים המבוגרים מוסעים בכסאות גלגלים או מחוברים לצינורות מפאת מחלה, אבל חווים
את החוויה במלואה עם כל המשפחה. היה יפה להבחין בתופעה המרגשת הזאת. המבוגרים
מתרגשים כמו ילדים מדיסני, כנראה שזה נובע מהעובדה שמינקות כולם שותים ואוכלים פה
דיסנילנד. ועם עסקיננו בתופעות, יש פה עוד תופעה שאני חייבת לספר עליה והיא דיסני=
ילדים גדולים בעגלות. כולם מובלים בעגלות ילדים ולא חשוב באיזה גיל. יש עגלות
שניתן להשכיר ואפשר גם להביא מהבית כמובן. גם אנחנו קיבלנו את ההמלצה והבאנו עגלה
לנטע שבאמת עזרה בשלבים המאוחרים של היום כשהוא כבר התעייף, אבל ילדים בני עשר
ושתים עשרה בעגלה?? זה כבר נראה לנו מוגזם! ממלכת הקסם היא הפארק הכי עמוס מכל
הפארקים, גם כיוון שהיא בנויה מרחוב ראשי די צר, לכן זהו הפארק שפחות נעים להסתובב
בו. באמצע היום היה מצעד יפה עם כל דמויות דיסני, הופעה יפה בפתח הטירה ובערב היה
מצעד מקסים, בו הכל זהר במיליוני אורות צבעוניים ובצורות מנצנצות. בסוף היום
כשהפארק על סף סגירה, חווינו מופע יפה של סרטים מצויירים על קירות הטירה ובסופו
מופע זיקוקים מרהיב מלווה במוסיקה תואמת. בסגירת הפארק כולם נוהרים יחד אל היציאה
ואל הרכבות המובילות אל החניות. צפיפות שכזו, אבל למי אכפת שקסם ילדות מרחף מעל
ראשנו. עוד יום בדיסני עבר בהצלחה רבה. לילה טוב.
29/11/12
בוקר
טוב! קמים, מכינים תיק עם אוכל ונישנושים, כדי לחסוך הוצאות כספיות מיותרות בפארק
שבו הכל יקר להחריד ונוסעים אל עבר אולפני הוליווד, שהסמל שלהם הוא הכובע של מיקי
מאוס. זהו פארק העוסק בסרטים ומאחורי הקלעים של הסרטים, כיצד מפיקים, מביימים, איך
נראים אולפנים, פעלולים ועוד. הפארק הזה הוא הפארק שהכי שבה את כולנו ברוב קולות
ודעות מקטן ועד גדול. בקרנו בו בסיור מאחורי האולםנים, ראינו כיצד יוצרים תחןשה
אמיתית בסרטים של רעידת אדמה, סערת מים אדירה, פיצוצים ואש ועוד. הבנו כיצד
מצליחים ליצור מציאות בדויה ובתוכה לצלם סרטים שלמים שלנו נראים אמיתיים לחלוטין.
כל רחובות הפארק בנויים כמו סט צילומים, כשאנחנו מהלכים ברחובות ניו יורק וסאן
פרנסיסקו שנידמים אמיתיים לחלוטין. לעיתים קרובות מצלמים במקום סרטים. בקרנו גם
במופע פעלולים מאוד מוצלח, בו ראינו כיצד מצלמים ומפיקים סרטי אקשן, בהם השחקנים
עורכים מרדפי מכוניות עם יריות, קפיצה ומרדפים על גגות, בריחות מטורפות של שחקנים
במכוניות, אופנועים, מעל משאיות, מים ואש, ומה לא... למדנו וראינו באלו טריקים
משתמשים כדי שהכל יראה אמיתי ומשכנע. מדהים! היו עוד סרטים ומתקנים מקסימים, לא
הספקנו הכל והיה לנו ברור שעוד נחזור להשלמות. בערב היה מופע מאוד מיוחד, בו
הוקרנו סרטים על מסך של מים! וכמובן בסופו נשפכו זיקוקים לרוב.
30/11/12
בלילה
גילינו שאנו ממש קרובים לתחנת שרות של חברת הקראוונים שלנו. בקשנו אישור לישון בה
ובבוקר קמנו כדי לתקן כמה דברים קטנים. בהמשך תכננו לנסוע לקמפ קרוב ולעשות יום
מנוחה וכביסות. וכך היה... קמנו בבוקר ואנשי התחנה החלו לתקן את כל הדרוש תיקון,
כולל כמה דברים נוספים שיחסכו מאתנו עצירה בהמשך. בנתיים חיכינו בתחנה, שחקנו
וערכנו טיולים בין הקראוונים החונים, לשטוף עיניים ולספק סקרנותנו. לאחר שהקראוון שודרג ותוקן, נסענו לוולמארט
והתפנקנו בקניית חולצות לילדים, חולצות של דיסני וחולצות זוהרות מיוחדות שכאלה.
עכשיו גם הםיוכלו לטייל בפארקים חמושים במיטב אופנת דיסני לנד. המשכנו לקמפ קרוב.
הילדים הלכו לשחות בברכה ולהשתכשך בג'קוזי בעוד אני מכינה ארוחת צהריים טובה. בין
לבין כביסות ומנוחה. מחר נמשיך את מסכת הפארקים.
1/12/12
יום
שבת והיום ממלכת החיות שהסמל שלה עץ החיים, אמורה להיות ריקה יחסית. אז קדימה,
נסענו...
הגענו
אל הפארק ולאחר לקיחת כרטיס מעבר מהיר לטיול ספארי בג'יפ, ניצלנו את הזמן ועלינו
על מתקנים ריקים. אחד מהם היה מתקן שנקרא דינוזאור. יושבים בקרוניות, הרוב בחושך
ומתנועעים בכל מיני צורות מוזרות עם כל מיני דינוזאורים מפחידים, לא ממש ברור
ולטעמי גם די חולני ולא מתאים לילדים. נטע יצא מהמתקן די בהלם, אבל התאושש במהרה.
בהמשך נתקלנו ברכבת הרים שגם מסתובבת בנוסף על הנפילות והסיבובים, נטע לא יכול היה
לעלות עליה ואני התנדבתי במהירות להשאר אתו. ענבל נפל בגורל ועלה עם כרמל ושקד,
שיהיה להם בהצלחה! כמובן שגם עלינו עשרות פעמים על קארוסלה בצורת דינוזאורים
שמסתובבת, עולה ויורדת באויר.{נטע מת על זה}. בעץ החיים ראינו מופע עם משקפיים 4-d על עולמם האומלל של
החרקים. המופע כלל אפקטים מדהימים, מצחיקים ומפחידים. ענבל ואני מאוד נהננו,
הילדים פחות. סוף, סוף הגיע הזמן שלנו לטיול ספארי. עלינו על ג'יפ ארוך ובו נהגת
שמדברת בדרמאטיות רבה. נסענו בסאוונה מדומה וראינו אריות מנמנמים, זברות, ג'ירפות,
פילים ועוד. חביב.. לא יותר.
מופע
מאוד מוצלח אליו נכנסנו היה מופע ציפורים. ציפורים מסוגים שונים ומשונים, שפועלות
באופן מדהים מעלפי הוראות שהן מקבלות, כל אחת על פי הייחוד שלה. מקסים, מאוד
נהננו. בערב נהנו הילדים להשתולל ולטפס בגן משחקים דינוזאורי. חזרנו עייפים. הפארק
הזה הכי פחות הרשים אותנו. מכיוון שיש לנו עוד שלוש כניסות כדי שנוכל לחזור על
שלושה פארקים שוב, הוחלט ללא התלבטות שלממלכת החיות לא נשוב. איזה כיף שההחלטה כל
כך קלה.
2/12/12
היום
אנו ניכנסים שוב אל הפארקים, הפעם קמים יותר רגוע בבוקר ויוצאים מאוחר יותר אל
הפארק הראשון בסדרה והוא ממלכת הקסם. כבר יודעים מה רוצים לעשות ומכירים את
המתקנים והתחושה לגמרי אחרת והרבה יותר נעימה ונינוחה. כמובן שקודם כל משריינים
מעבר מהיר ברכבת הרעם ועולים לסיבוב רטוב בהר הנתזים מלבד נטע וענבל שלא רצו
להרטב. הפסידו, היה כיף. יוצאים לסיור באי של תום סוייר, שם נכנסים למערות חשוכות,
עוברים במנהרות וגשרים, נחמד מאוד. נכנסנו שוב לסרט עם אפקטים מדהימים על בת הים,
עלינו על כל הקרוסלות שוב כמובן, הספקנו להשלים מתקנים מאזור החלל, בו לא היינו
בפעם הקודמת, כולל לעלות על קארוסלה שנמצאת בגובה רב, צופה על כל הפארק. נטע דרש
שנעלה, המתקן נראה גבוה אבל די תמים. סידרו אותנו בזוג ושלשה. ענבל עם נטע ואני עם
כרמל ושקד , אך בבואנו להתיישב, אני מגלה שהצפיפות בקושי מאפשרת לנו להדחק יחד.
האחראית הצליחה לדחוס אותנו, אך משכרמל כמעט נחנק מהסגירה ההרמטית, פתחתי אותה
בחשאי מבלי שהאחראית ראתה וכך הצלחנו להמריא ברכבי החלל, שטסו במהירות עצומה שלא
ציפינו לה ובגובה רב. בנס לא חטפתי בחילה. את היום קינחנו בעשרות פעמים של עליה
וירידה מרכבת הר הרעם. ניצלנו את סוף היום, המתקן היה ריק והילדים דרשו עוד.
מכיוון שממש לא סבלנו, עלינו עוד ועוד ועוד...
כשצעדנו
אל היציאה החל לרדת עלינו שלג ממכונות מיוחדות. מקסים.
3/12/12
היום
אנחנו חוזרים לאפקוט, להשלים בעיקר את החלק של "הארצות", את החלק של
"עולם המחר" חרשנו בפעם קודמת, אם כי כמובן יש דברים שאנו רוצים לחזור
עליהם. הפארק היה ריק לחלוטין אבל היה יום מאוד חם ואין בפארק הזה טיפת צל. המתקן
שחזרנו אליו כמה פעמים, היה מתקן שמדמה תחושת תעופה מעל נופים מדהימים בקליפורניה.
המתקן הזה ממש ממכר וכל הזמן רצינו לעלות עליו שוב ושוב, אך התורים מנעו זאת. מזל!
נכנסנו שוב גם למופע עם משקפי 4-d שבו מייקל ג'קסון האגדי
רוקד. המשכנו אל חלק הארצות, שם התעכבנו, כך יצא, בעיקר במזרח הרחוק, בסין וביפן.
בסין צפינו בסרט 360 מעלות, שהחזיר אותי ואת ענבל אל הנופים והמקומות בהם טיילנו,
מאוד התרגשנו. צפינו גם במופע אקרובטיקה מקסים. ביפן צפינו במופע תופים מעין קודו
בקטן.
בנורבגיה
ומקסיקו הפלגנו בין נופים יפים של פיורדים והרי געש. גם בנורבגיה צפינו בסרט יפה.
בערב
חזרנו לארוחת ערב ומנוחה קצרצרה בקראוון ואז יצאנו אל המופע המדהים החותם את היום
בפארק. התמקמנו, קנינו עוגה שבעצם יש לה טעם של סופגניה עם סוכר מעל{טעים} וצפינו
שוב במופע המדהים, אותו הכתרנו כטוב ביותר מכל מופעי הפארקים.
4/12/12
היום
זהו יומנו האחרון בדיסני ואנו כבר עצובים. חזרנו היום לאולפני הוליווד, להשלמות
וחזרות. המתקנים החדשים שחווינו היו, מופע פעלולים של סרטי אינדיאנה ג'ונס, בו
מראים כיצד בורחים מכדורי ענק מתגלגלים,
כיצד יורים ומזנקים מגגות ועוד. הלכנו גם ללמוד כיצד יוצרים סרטי אנימציה. צפינו
בסרט מקסים הממחיש ומדגים את עבודת האני מטורים ואף התנסנו בציור דמות מדיסני.
שקד, כרמל ונטע ישבו וציירו פשוט מדהים! הייתי גאה בהם מאוד! לכל אחד מהם יצא שונה
לגמרי, כי כל אחד מאתנו הוא משהו אחר וזה היופי שבדבר. שקד המשיכה לשכלל את הדמות,
יצא לה מקסים. חזרנו גם אל מתקנים וותיקים, כמו מסע בין כוכבים, מתקן שהילדים חזרו
עליו שוב ושוב ובכל פעם זכו לחוות סרט אחר{מתברר שישנם 500 סוגים}. וכמובן מופע
הפעלולים. הפעם וויתרנו על המופע של סוף היום ויצאנו בטרם ניסגר הפארק לאכול
ולישון.
תם לו
פרק דיסני, היה כיף אמיתי. התחושה ממכרת ונותר בהחלט טעם של עוד. אין ספק שכיף
לחזור ולהיות ילדים!
לסיכום
אני יכולה לומר שההחלטה לקחת 7 כניסות והאפשרות לחזור על פארקים פעמיים, היתה
החלטה מצויינת. עמדנו בגבורה בהסתובבות האינטנסיבית, שלא ידענו איך היא תהיה
עבורנו והיה כיף חיים לעלות על המתקנים.{לא היתה לי שום בחילה, יש!}.
5/12/12
את
הבוקר פתחנו בקניית נעלי ספורט ריבוק לכולנו{מלבד ענבל שיקנה בהמשך}. עכשיו אנחנו
מצויידים בנעליים טובות ובעיקר יפיפיות איזה כיף!
המשכנו
בנסיעה לעבר העיר tempa במטרה לצפות במרוצי סוסים. הגענו בשעה ארבע אחר הצהריים, לצפות
בשני המרוצים האחרונים של היום. היה מעניין מאוד לצפות ברוכבים הקטנטנים, שיושבים
על הסוס ברגליים מקופלות ובחצי עמידה כדי ליצור אווירודינאמיות מאקסימאלית. צפינו
במהמרים בודקים את הסוסים ומביטים בשיניהם כדי לאמוד את גילם ולוודא שאין רמאויות
ולא החליפו סוס כלשהו בסוס צעיר וחזק יותר משאר הסוסים.{כולם צריכים להיות שווים
בגיל}. אחד הרוכבים התלהב מנטע ונתן לו את משקפי הרכיבה שלו המלאים חול.
כיוון
שלא שבענו משני מרוצי סוסים, בררנו על מרוצי כלבים. שוטר אחד הסביר לנו היכן ממוקם
האמפי של מרוצי הכלבים. לאחר נסיעה של בערך 40 דקות, הגענו אל המקום שהסתבר כסגור
כבר 5 שנים. אחד מאנשי האבטחה כיוון אותנו למקום אחר בעיר סאן פטרסבורג שגם כך
היינו אמורים לעבור בה. אז נסענו וגם הגענו. אכלנו מהר ויצאנו בשעה שמונה וחצי
בערב, לצפות במרוצי הכלבים שנערכים עד אמצע הלילה. מדובר בכלבי רוח, רזים וארוכים.
בכל מרוץ משתתפים 7 כלבים. הם רצים אחר רובוט שמחוברת אליו ארנבת מנופחת באויר. זה
כל כך מצחיק לראות את הכלבים הטמבלים הללו רצים בשיא המהירות אחרי בלון. אני פחות
אהבתי את הרעיון של מרוץ כלבים, אבל הילדים דווקא התלהבו יותר ממרוץ הסוסים. בכל
אופן, זכינו לראות הימורים כתופעה בפני עצמה שמותרת עדיין בפלורידה שלא כמו בארצות
אחרות ומרוצי סוסים וכלבים, שמייחדים את האזור.
לאחר
שהילדים שכבו לישון, המשכנו בנסיעה אל סראסוטה אשר במפרץ מקסיקו.
הדרך היתה מלאה בחופים יפיפיים עם חול לבן המייחד את האזור. מחר נלך לים!
6/12/12
קמנו
ליום מקסים, מצב הרוח היה ניפלא לאחר שהילדים השלימו שעות שינה. שקד וענבל יצאו
לקניות בוולמארט וגילו בו המון מוצרים ישראלים לשמחתם כי רבה. הבמבה שהביאו הוסיפה
עוד להרגשה הטובה.
נסענו
לכיוון חוף הים, בעוברנו על גשר אל אי שבו שכונות עשירות כמו שרואים רק בסרטים.
אחוזות מדהימות, כשמשני צידיהן ים.{האי מאוד צר}. צמחיה עבותה ויפה, גנים מטופחים
וריח של כיף ונופש באויר. תיבות הדואר בצורות של דולפינים, פרות ים וסירות. לא
יכולנו להוריד את העיניים מהעושר והיופי. אך, אלו חיים טובים. החלטנו שלפה אנו
עוברים לגור, כבר סימנו חלקה!
הגענו
אל חוף הים הציבורי. לאורך הדרך יש חופים פרטיים של הבתים. אבל אנחנו ציבוריים, מה
לעשות. המצילה ממש כמו בסרטים, יפיפיה בלונדינית עם בגד ים אדום. החול לבן, לבן
והמים רגועים ומדהימים. החוף מלא צדפים וקונכיות בערמות והמוני עופות ים על החוף
ועל פני המים. בקיצור גן עדן! בילינו לנו שלוש שעות רגועות ומרעננות. בנינו ארמון
בחול ונהננו מכל רגע.
לאחר מקלחות טובות, המשכנו בנסיעה דרומה כשהמטרה להגיע לפתחה של שמורת האברגדלייס. השמורה הגדולה ביותר בפלורידה. בדרך עצרנו במסעדה מומלצת שנקראת sweet potato. מסעדה מדהימה שיש בה אכול ככל יכולתך, סלטים, מרקים, מאפים ובסוף קינוחים מכל הבא ליד. זו היתה ארוחת צהריים וערב. כולנו מאוד נהננו. המשכנו בנסיעה לכיוון השמורה. עתה אנו הולכים לישון במרינה בפתח השמורה. כל הדרך היו שלטים שעליהם מצויירות פומות חוצות את הכביש. במרינה יש שלט שאומר שזהו אזור של פרות ים. בקיצור אנו ממש בלב הג'ונגל. לא פלא שנטע פחד היום להרדם.. נקווה שיהיה לנו לילה ללא פחדים והפרעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה