בנדון . אורגון 11-12/3/2013 גן חיות ו PeaceRocks

11/3/13

הלילה היה לנו לילה מתיש. נטע העיר אותי ראשון. פחד מהחושך. שיפשפתי לו היטב את האבן שלו אותה הוא מניח תחת הכרית והוא נירדם די מהר. אני קמתי בשקט כדי שלא להעירו וחזרתי למיטה. אלא שאז הגיע תורה של שקד. היה לה חלום רע שלא הירפה. בסופו של דבר היא עברה לישון עמי וענבל עבר לישון עם כרמל. לילה בלתי רציף הוא דבר מעייף! קמנו עייפים ושמנו פעמינו אל הוולמארט להשלמות של קניות ולקניית רולרבליידס לשקד כמתנת יום הולדת. היא רצתה כבר את המתנה כדי שתוכל לנצלה לפני חזרתנו ארצה. כיוון שלא ניתן לעמוד בפניה, קנינו לה, אלא מה??

לאחר הקניות יצאנו אל הדרך, ניפרדים מהוולמארט ומעוד שבעה קראוונים שחנו איתנו. ממש קמפינג.. אנו בדרכנו אל העיירה bandon   בה נימצא גן החיות שנבקר בו מחר. בדרך הזמנתי קמפינג נחמד וזול. אנחנו חייבים לעשות כביסות ולהעביר את הבלוג.

הדרך על כביש 5 שהוא הכביש המרכזי שחוצה את אורגון, היתה יפיפיה. לא פלא שהסמל של אורגון הוא עץ. כמויות של יערות ירוקים, רעננים ועבותים, ליוו אותנו לכל אורך הדרך. פה ושם ניתן היה לראות הרים עם קרחות בשל כריתת יערות שלמים, אך כבר ניתן היה גם להבחין בניצני עצים חדשים צומחים ומלבלבים.

כמויות המים באורגון מדהימות. הדרך כולה מחורצת נהרות שוצפים ואגמים יפים בינות להרים גבוהים ומרשימים, חלקם עם כתמי שלג עליהם.

בדרך ניתקלנו במפעל עצים ועצרנו לצפות במשאיות העמוסות עצים, מגיעות לשקילה. אלו כמויות של עצים, זה בלתי יאמן... המשכנו בדרכנו ולכל אורכה פגשנו עוד ועוד משאיות נושאות עצים.

ניכנסנו אל אזורים כפריים יותר ויותר. כרמים קטנים, חוות סוסים, פרות ואפילו לאמות. בתים קטנים צבעוניים בלב אחו עצום, ביצתי וירוק להפליא ו... כלום.  אט, אט ראינו את האוקיאנוס שוב קורץ לנו כמקבל מכרים וותיקים, הרי אנחנו צמודים למדי כבר מקליפורניה. הנה כביש 101 המוכר , היפה והטוב ואנו נוסעים עליו כיודעי דבר וממתיקים עמו סודות ורזים.

מגיעים אל בנדון עיירת היעד שלנו ואת פנינו מקדם מראה מוזר וקודר של ערפל שחור, נמוך ורוח חזקה שנושפת בו וכמו מעיפה ומפזרת את תוכנו לכל עבר. כל העיירה במראה אפור ובכל זאת הצלחנו לזהות שמדובר במקום מקסים.  שלט של עיר עתיקה קידם את פנינו והזמין אותנו לברר מה היא צופנת בחובה.

ראינו בנינים עתיקים של עיירת כורים מהמאה ה-18, ליוויתנים מצויירים על קירות אחד המיבנים, חנות מימכר לחפצים עבור דייגים, מסעדות דגים ומזח מקסים. המשכנו לכיוון הקמפינג. הגענו לקמפ שהמישרד שלו בתוך קראוון. ניכנסנו, זוג זקנים חביב הכניס אותנו פנימה ורשם אותנו. בית הקבע שלהם הוא הקראוון ומכאן הם שולטים על עיסקי הקמפינג. הם לא היחידים, מגורים בקראוון הם עניין מאוד נפוץ בארצות הברית. החלטנו שנעשה מדורה ויצאנו לחפש עצים. כמובן שעצים לא חסרים באורגון, לכן הצלחנו למצוא כמה למדורה. משם המשכנו אל העיר העתיקה לאכול פיצה ופסטה מעולות במיוחד. בינתיים חזרו השמים לצבעם הכחול והבהיר. בחזרה לקמפ עשינו סיבוב וגילינו, חוף ים יפיפה וחולי לצד אוקיאנוס מנוקד בצוקים המיזדקרים מתוכו. גילינו מיגדלור מקסים, בתים מיוחדים שמיצגים חיי ים ושני גני משחקים מפתים במיוחד.

הילדים דרשו שנבלה במקום לפחות עוד יום ואנו כמובן ניצטרך לענות על הדרישות. הם אלו שמנהלים את הטיול, לא אנחנו! שעת המדורה החלה, בין לבין גם כביסות ובנתיים אני מצליחה גם לכתוב כדי שנוכל להעביר היום את הבלוג. עדיין לא הולכים לישון, בכל זאת, לילה טוב!

12/3/13

אתמול הלכנו לישון באחת בלילה. סיימנו ושלחנו את הבלוג. בשלוש לפנות בוקר נטע קרא לי. שוב פחד מהחושך. כניראה שהוא כבר מתחיל להריח את החזרה הביתה. בבית היו לו הרבה פחדים מהחושך. בטיול הם חלפו ועכשיו חוזרים שוב. הייתי כל כך עייפה שהזמנתי אותו לישון עמנו במיטה. שלושה במיטה אחת... היה צפוף ושוב לילה מעייף במיוחד עבר על כוחותנו. אבל... בבוקר התעוררנו כולנו נילהבים לקראת גן החיות המיוחד בו ניתן ללטף חיות פרא. התארגנו ונסענו מרחק של 5 דקות. הגענו אל גן החיות ממש בפתיחה. זהו מקום קטן ואינטימי שעובדים בו מתנדבים ורוב החיות בו הן חיות שאימצו והצילו מהטבע והאכילו האכלת יד מינקות. לכן הן רגילות לבני אדם, לא פוחדות ומתקרבות.

החיה הראשונה בה פגשנו היה קוף שימפנזה מצחיק במיוחד. שמו ג'ורג'. ברגע שראה אותנו התקרב והחל להוציא לנו לשון ולירוק. אחר כך הוא מחא כפיים וחיכה שנחזיר לו במחיאות. אנחנו מחאנו והוא מחא כף. מידי פעם הוא עשה לנו הצגות של קפיצות ושוב יריקות. התגלגלנו מצחוק. ממש קוף אחרי בן אדם או שמא להפך..?

התהלכנו בין ראקונים, קופים, נמרים וצ'יטות מסוגים רבים , בובקאט- חתול בר ועוד. לפתע הגיח לעברנו עדר של במבים מתוקים, משירי שער ומצמיחי קרניים שניגשו אלינו בסקרנות ודחפו את אפם. כרמל מייד מצא לו חבר טוב מבינהם, זיהה אותו וליטף אותו בכל פעם שעברנו לידם. גם עיזות מצחיקות מכמה סוגים פיזזו להנאתן לידנו, חלקן נפוחות עם בטן הריונית וחלקן עם גדיים קטנטנים. לאמות ענקיות הילכו חופשי והמוני טווסים.

בשעה מסויימת הזמינו את המבקרים, חוץ מאתנו עוד 5 בסך הכל, ללטף חתול בר בן 8 חודשים. בקיץ יש בגן חיות יותר גורים שניתן ללטף ולהחזיק. הם מצפים להמלטת דובים ואריות. אך גם ליטוף חתול בר זו לא חוויה יום יומית.. ניכנסנו יחד עם המטפל של החתול שגידל אותו בביתו בשלושת חודשים הראשונים לחייו וליטפנו אותו. הוא כבר די גדול ולכן לא תמיד מתלהב מקהל סביבו. בהמשך ביקשנו שוב ללטפו. כיוון שאנו לא בשיא העונה וכמעט לא היו מבקרים איתנו קיבלנו הדרכה צמודה וסיבובי ליטוף חוזרים.

לאחר מכן הוזמנו להחזיק וללטף עוד חיות מקסימות ומיוחדות, כולן גורים צעירים שעדיין מאכילים אותם ביד. השמות נאמרו באנגלית ואיני יודעת את התירגום המדוייק לעברית. נסו לזהות... נהננו מאוד מחווית הליטוף, ההכרות והקירבה אל חיות שבדרך כלל צריך לשמור מהן מרחק. הילדים היו מאושרים והשמחה הגדולה ביותר שלנו, היא ששקד החלה להתקרב מאוד לחיות בטיול.

יצאנו מגן החיות ושמנו פעמינו לכיוון העיר. בדרך עשינו שתי עצירות. האחת, ליד מקום שיוצרים בו מפסולת ימית פסלים מדהימים. שניים מהם ראינו כבר אתמול בעיר. הגלריה היתה סגורה אבל הפסל בחוץ היה משגע וזיהינו בו, סוליות נעלים, המון מכסים ופקקים, מסרק,מצופים ועוד..

העצירה השניה היתה ממש צמוד לקמפינג שלנו, בסדנת עץ, בה ראינו עבודות מדהימות מגולפות בעץ. אחת ענקית לקחה 160 יום של עבודת גילוף. איש נחמד שגר בקראוון בצמוד לסדנת העץ, הראה לנו את העבודות והסביר לנו על אוסף האבנים העצום שיש לו. חלקן אבנים וחלקן מאובנים של עצים שהפכו לאבנים. הוא החליט להעניק לכל אחד מאתנו אבן או מאובן ובחר אותן אחת, אחת.

 עץ מאובן

כשסיימנו להסתובב בין הדמויות המגולפות, התחלתי לצעוד לעבר הקראוון ואז קרה משהו מדהים במיוחד. מתוך מכונית שזה עתה חנתה לידנו, יצאה אשה מאוד נעימה, הציגה עצמה, הגישה את ידיה אלי ומתוך ידיה צצו להן 3 אבנים צבועות יפה ועליהן רשומות המילים: שמחה, אהבה ושלום. לא הבנתי מהיכן היא צצה לה ומה היא רוצה. חשבתי שהיא מעונינת שאקנה אותן. היא אמרה שנסעה לאיטה בשל העבודות בכביש וראתה אותנו לצד הדרך מצטלמים. היא החליטה לעצור ולתת לילדים את האבנים הללו כדי לעשות טוב בלב. מסתבר שהיא מחלקת אבנים כאלה לכמה שיותר אנשים במטרה להעביר מילים טובות עם אנרגיות חיוביות.

הרעיון נישמע לי מדהים ומאוד התרגשתי וכך גם ענבל והילדים. היא הזמינה אותנו לבוא בשבע בערב כדי לצייר על אבנים, כך שנוכל גם אנחנו להיות שותפים לפרוייקט המיוחד הזה. מבחינתי, המיפגש עם האשה המיוחדת הזו והמסר שהיא שלחה לנו אינו מיקרי.

נירגשים המשכנו אל עבר העיר לאכול במסעדה טעימה שאכלנו בה גם אתמול. משם המשכנו לגן משחקים שמאתמול הילדים רצו לשחק בו. ענבל עשה עמי חסד ושלח אותי לישון קצת. זה היה בדיוק במקום ואושש אותי יפה. תודה ! מגן המשחקים חזרו כולם מלאי חוויות וענבל עמוס סיפורים ממפגשיו עם אנשים.

 הריצוף של גן המשחקים - צמיגי מכוניות גרוסים

המשכנו אל הקמפינג מאתמול. הילדים שחקו קצת בחוץ, התקלחנו והאמת שהיינו כל כך עייפים שרק רצינו להתמקם. אבל, שקד מאוד רצתה ללכת לצייר על האבנים וכך גם כרמל. עשינו מאמץ ונסענו לצייר. ברגע שהחננו את הקראוון יצאה לקראתנו האשה המקסימה עם חיוך ענק ואלפי תודות שהגענו. עמה ישבו סביב שולחן יצירה ענק עוד 3 נשים, כולן נחמדות ומאירות פנים. ניגשנו לעבודת הציור. נטע שלא כל כך רצה בהתחלה, נתן לי הוראות כיצד לצייר, אך אט, אט כהרגלו "התחמם" והחל להנות מהיצירה. שקד וכרמל ניכנסו מייד לענינים. המילים הטובות, החברה הנעימה, הכנסת האורחים המקבלת והמודה, ליטפו את נפשנו ועשו לנו טוב.

הילדים כתבו מילים מדהימות כ- שמחה, שלווה, עבודת צוות, רוגע, חיות, חברות ועוד ועוד וציירו מדהים!! הבחורה סיפרה שהיא מאוד מיהרה היום אך כשראתה אותנו לפתע לצד הדרך, הרגישה שהיא חייבת לעצור ולהעניק לנו את האבנים. היא הראתה לנו מפה עליה מסומנות מדינות בהן מתרחש הפרוייקט הזה. אני מקווה שאוכל לממש את הבטחתי לה ולהכניס את הרעיון גם לטבעון ולישראל.  בנתיים נחלק את האבנים שיצרנו לאנשים טובים בדרך.

קיבלנו צמידי מזל, ספר מדיטציה וטושים מיוחדים לצביעת האבנים. המון חיבוקים, צילומים ואוסף אבנים יפיפה ומרגש. כשחזרנו לקמפינג, חיבק אותי כרמל ואמר שזה היה היום הכי טוב בחייו. היה שווה. הלכנו לישון בתחושת מלאות, אהבה ושליחות. חוויה מעצימה ומיוחדת עברנו היום. לילה טוב!