אורגון - דיונות , יערות , נהרות ופורטלנד 13-19/3/2013

13/3/13

ניפרדנו מהעיירה המקסימה bandon והמשכנו בדרכנו אל עבר הדיונות של אוראגון. חלק מחופיה של המדינה מכוסים בדיונות חול עצומות. נסענו לראות וכמובן גם לגלוש, איך לא? בדרך מזג האויר השתנה בכל 10 דקות בערך. שמים כחולים עם שמש, הפכו בן רגע לאפורים מביאים עמם עננים נמוכים וסגריריות עגומה. הפכפכות שכזו... נסענו אל האזור במטרה לחקור אותו בשטח ולהחליט היכן בדיוק לעצור, כיוון שהמידע שהיה בידנו קצת בילבל. הדרך היתה כמובן יפיפיה. נהר רחב, אגמים, המון עצים, גם כאלה שכבר נחתכו, או ניגרסו דק, דק ונערמו בערמות עצומות. עוברים גשרים יפים, פוגשים בתים שבנויים או בעצם צפים לגמרי על המים! אין פיסת יבשה סביבם, מדהים! והכל ציורי וצבעוני, תענוג... אט, אט אנו מתחילים לראות בצידי הדרך את הדיונות העצומות בגודלן. ערמות חול צהוב מזדקרות בינות העצים, מעבר למי האגם, בצידי הכביש. וואו... מרשים! 

 ערמות  נסורת

דיונות,

ניכנסנו אל פארק מדינה בשם umpiqua lighthouse כדי לצפות במיגדלור ובדיונות. בדרך כלל יש סיורים במגדלור, אך בעונה הזו הם נערכים רק בסופי שבוע. על החוף ניצבת פינה עם הסברים וגם עצם אמיתית של החלק התחתון של לסת השייכת לליוויתן אפור.

הילדים רכבו עליה והתקשו להאמין שזוהי רק הלסת! זה בלתי ניתפס! איש מקסים שגר באזור הסביר לנו לאן כדאי ללכת ואף נידב לנו מפה של האזור. בתמורה רצנו אל הקראוון ושלפנו אבן עם מילה טובה וצמיד, הרי אנחנו בשליחות ועלינו להיות מסורים לה!

נסענו אל הדיונות שהוא המליץ לנו. חנינו ויצאנו לבדוק את השטח. האזור היה מלא שלטים שהזהירו מפני גנבות. החניה היתה רחוקה מאוד מהדיונות ולא רצינו שיפרצו לנו את הקראוון. גם אם לא גונבים כלום, שבירת חלון בקראוון, כפי שתיארו השלטים, היא לא דבר נעים. החלטנו להמשיך ולחפש דיונות עם תצפית על הקראוון. בדרך גם עשינו ברורים לגבי נסיעה בטרקטורונים על החולות. חשבנו שזו יכולה להיות חוויה. בכל החברות בהן בררנו היו רק טרקטורונים לארבעה אנשים מקסימום. סיורים מודרכים עלו המון למעט זמן. החלטנו לוותר על התענוג הפעם.

בחולות כיף גם לרוץ ולגלוש, לא חייבים טרקטורון.

המשכנו בנסיעה, אוגרים מידע מאנשים מזדמנים, מחפשים דיונה שתהיה קרובה לחניה. בסופו של דבר מצאנו אזור של דיונות קרובות מאוד לחניה. טיפסנו מעלה, מעלה במעלה הדיונה החולית. מן העבר השני התגלה האוקיאנוס במלוא הדרו. הדיונות גולשות מטה, מתחברות לחוף חולי ורחב ואז נושקות למים. הילדים העלו את הגלשן למעלה והופ... גלשו למטה בצחוק מתגלגל. הבעיה היתה להעלות שוב את הגלשן למעלה. זה לא כל כך פשוט לאחר כמה פעמים שעולים ויורדים, החול טובעני, שוקעים, הרגלים כואבות ומתעייפים, הדיונות גבוהות מאוד!

כרמל הותש ראשון, העייפות הכריעה אותו והוא ישב עמי בעמדת תצפית על הקראוון כשפנינו אל אופק מלא דיונות. שקד ונטע צעדו על החוף עם ענבל ואספו צדפות עצומות בגודלן, כדי שיוכלו לצייר עליהן.

אחר כך בנו יחד בחול בעוד אני מכינה ארוחת צהריים- ערב מפנקת.
בסיומה, המשכנו בדרך על קו החוף. הגענו אל העיירה היפה florance . ניכנסנו אל העיר העתיקה. ראינו תחנת אוטובוס עם ספסל עץ מיוחד במינו. המשכנו לנסוע דרך גשרים עתיקים ויפים ונוף של אגמים ודיונות.

 גשר עתיק

תחנת אוטובוס

אל מול נופי הדיונות והגלים

מסעדת לובסטרים

עזבנו את קו החוף והתחלנו בנסיעה מזרחה לכיוון Eugene  שבה אנו מתכננים לבקר במפעל לקראוונים. בדרך גילינו שהאינטרנט שלנו ניגמר. נסענו לחנות בוולמארט ולקנות זמן אינטרנט אך התברר להפתעתנו הרבה שאין בוולמארט כאן את הכרטיס שאנו זקוקים לו ושאין גם בוולמארטים באזור. התקשרנו אל התמיכה הטכנית, אך לא היה מענה.
הלכנו לישון בתקווה לקום בבוקר ולהסדיר ענינים. 
לילה טוב!

14/3/13

קמנו בבוקר והתקשרנו אל התמיכה. כל הפתרונות שנתנו לנו היו בלתי יישימים עבורנו, מה גם שהסתבר שאין אנו יכולים לשלם עם כרטיס אשראי שאינו אמריקאי דרך האינטרנט, כפי שניסינו לעשות לאחר שהבנו שלא נוכל לקנות כרטיס. ענבל ניגש לוולמארט לנסות בכל זאת לפתור את הבעיה. הפיתרון לקח 4 שעות תמימות! לא ייאמן, מוצר שמוכרת חברה ונימצא בכל מדינות ארצות הברית, אין להשיגו בכל אורגון!  כמו שאפילו המוכרת אמרה, אורגון נמצאת אי שם מאחור... בסופו של דבר קיבלנו מכשיר של חברה אחרת עם זמן אויר וזיכוי על המכשיר הישן שלנו. סוף טוב הכל טוב... אבל השעה כבר מאוחרת וגם סיור במיפעל קראוונים לא יצא לפועל, כיוון שכאשר התקשרתי נאמר לי שהמיפעל באורגון ניסגר. הם שכחו לשנות באתר האינטרנט שלהם פרט שולי שכזה... כניראה שבטיול חייבים להיות מידי פעם גם ימים פחות מוצלחים, כדי שנדע עוד יותר להעריך את הימים המוצלחים.
לאחר המון שעות בילוי בחניית הוולמארט, יצאנו אל הדרך לכיוון נהר המקנזי, שם רצינו לטייל ולחוות מעיינות חמים. הדרך היתה יפיפיה כמו כל הדרכים באורגון.

נהר המקנזי העצום בגודלו, זורם לצידנו, מעליו הרים נישאים ומושלגים ועצים עצומים ובלתי ניגמרים. עשינו חניה קצרה לצד הנהר, שם בעומק המים הגועשים, עמד לו דייג, המים הגיעו לו עד צוואר וניסה לדוג. גם כן תחביב... זה ניראה קר..ר.. המשכנו בדרכנו ופגשנו זוג אופנועיסטים מגניבים לגמרי, מין טיפוסים שכאלה. הם הנחו אותנו אל המעיינות. לאחר מכן פגשנו עוד זוג שהסבירו לנו לאן כדאי לנסוע. הבנו מכולם שהמעינות אותם חיפשנו, הם לא מקום שכדאי לשהות בו כי המון היפים וחסרי בית מגיעים אליו ומתרחצים ללא בגדים, שותים, מעשנים, בקיצור... נוותר על הרעיון.. אבל יש מקום נוסף יפה ומסודר שיש בו גם חניון קראוונים.

אם כך נסענו. רצינו שלילדים תהיה חוויה נעימה בסוף היום המתיש הזה. הגענו ללודג' יפה ובו שתי בריכות חמות שמוזרמים אליהן מים ישירות ממעין נובע בסמוך לנהר. המים בהן מאוד חמים. 105 פרנהייד {40 מעלות}. החלטנו שכאן אנו נישארים. החננו את הקראוון וקפצנו למים הרותחים.

בילינו עד הלילה וחזרנו כדי לאכול ארוחת ערב וללכת לישון. אנו צמודים לנהר הגועש וצליל המים הזורמים ילווה אותנו בשנתנו. לילה טוב.

15/3/13

איזה בוקר ניפלא! ענבל ואני עודנו במיטה, השעה תשע בבוקר ואנו פותחים את התריס של החלון מאחורי המיטה שלנו ומביטים משתאים ונירגעים בנהר העצום והסוער הזורם בצמוד אלינו. מתי עוד נוכל להביט הישר ממיטתנו בפלא עולם שכזה? איזה כיף לנו!

קמים, מתארגנים ואצים, רצים אל הברכה הרותחת לטבילת בוקר נעימה. בלילה ירד גשם, אך עתה רק הרטיבות נותרה למזכרת ויום מקסים מחייך אלינו. הברכה מאוד חמה ומהר מאוד מרגישים צורך לצאת קצת ולהתקרר. הנביעה נובעת בטמפרטורה של 200 פרנהייד שזה 85 מעלות צלזיוס. כדי שניתן יהיה להיכנס אל הברכה, מערבבים את מי הנביעה עם מי הנהר ורק אז מובילים אותם לברכת השחיה, בה הטמפרטורה היא 105 פרנהייד.  בילינו לנו בכיף, התקלחנו, שיחקנו במכוניות על שלט {כן, נוספה עוד מכונית. עכשיו יש ג'יפ ומכונית מרוץ}. טיילנו קצת ליד הנהר והנביעה ויצאנו אל הדרך.

 נביעת המים

איזה אושר !

אתמול בלילה נאמר לנו שלא נוכל לנסוע בכביש שתכננו, כיוון שהוא חסום על ידי שלג. לא הסתפקנו בדברים ושאלנו עוד אנשים שאמרו לנו שעשו את הדרך הזאת והיא פתוחה ומפונה לגמרי. אם כן, ניסע בה!
לפני כן ניגשנו לברר אם יש חוברות ג'וניור רנג'רס בתחנה של השמורה. חוברות לא היו, אבל הילדים קיבלו שקיות מלאות הפתעות וההתלהבות היתה רבה!
התחלנו לעלות אל ההרים ושלג החל להופיע ולקשט את הדרך. אין כמו שלג! למדנו לאהוב את מראה הטבע הירוק, החום והכחול מעורב עם בוהק הלבן. קשה לדמיין את היופי הזה ללא לבן.

ממשיכים בדרך ורואים לצידנו אגם יפיפה. רוצים לראותו מקרוב. לפתע רואים דרך, מתחילים לנסוע בה. היא צרה, משני צידיה חומות שלג בצורות, מה נעשה אם רכב יופיע מולנו? לאן הדרך מובילה? נצליח להסתובב? לרגע רצינו לעצור ולעשות רוורס, אך לא יכולנו והמשכנו הלאה, מתח... הגענו אל האגם ויש מקום רחב מספיק להסתובב ומתברר לנו שהדרך היא בכלל חד כיוונית, מה שמסביר את היותה כה צרה. ירדנו אל האגם המטריף ביופיו, סביבו שוליים מושלגים וצבעו טורקיז עמוק וצלול כשמו: clear lake.

חל איסור על שייט בסירות מנוע כדי למנוע זיהום. מותר לשוט רק בסירות משוטים שניצבות מוכנות לימים פחות לבנים ויותר חמים, בהם יזנקו תיירים על הסירות ויפליגו למרחקים.
עלינו חזרה לקראוון לנסיעת המשך שתחילתה בכביש הצר עם חומות השלג בעליה חדה ביותר והמשכה בנופים מרהיבים של אגמים קפואים, נהרות זורמים, כמויות מים אינסופיות, אין שניה של נסיעה שלא רואים בה מי נהר או מי אגם או גם וגם, פשוט כמויות בלתי נידלות של מים, מים ועוד מים ואותם מלווים יערות אדירים וניפלאים של ירוק עד. הכל בגדול, פראי ומרשים. עורכים עוד עצירה ליד אגם נוסף שלא יכולנו לו.

נוסעים ונוסעים כך שעות - יערות ועוד יערות מוסיקה טובה

 אגמים קפואים

שני אווזי בר קוראים בקול ופורשים כנפיים. המון סכרים ניצבים בדרך, ניצול משאבי הטבע האדירים, איך לא? הבטן מתחילה לקרקר ואנו עוצרים באזור מנוחה מקסים כדי לאכול צהריים. הילדים יוצאים לשחק במכוניות על שלט עד שהאוכל מוכן. אוכלים בכיף, שובעים וממשיכים. אין דבר יותר ניפלא מבית שנודד איתך לכל מקום.  המשך הדרך השתנה לבלי הכר. יישובים קטנטנים, כפריים, בתי חווה צבעוניים, חממות, סוסים, כבשים, המוני נרקיסים צהובים ניפרשים לאורך הדרך, גבעות ירוקות ואנו קרבים אט, אט אל מחוז חפצנו, 

האגם עכשיו בשפל , נסענו לאורכו חצי שעה !

העיר mcminnville בה נבלה מחר בפארק מים. אנו מגיעים אל הפארק, שנמצא במיתחם ענק שיש בו מוזאון חלל ותעופה ופארק מים שגם הוא בסימן תעופה. המגלשות כולן יוצאות מפתח מטוס שניצב על גג הבניין וכולו מעוצב כמעין שדה תעופה. למקום קוראים : wings and waves רעיון יפה.  הצצנו אל פארק המים לבדוק מה צפוי לנו והמשכנו לשוטט במיתחם החיצוני העצום, עד שגילינו גן משחקים מקסים שגם הוא בסימן תעופה וחלל.

כבר בגילם מטיסים מסוק

הילדים נהנו לשחק וכשנימאס, נסענו לוולמארט קרוב לחניית לילה. מצאנו עצמנו מוקפים בשכנים קראוונים מכל כיוון. לילה טוב!

16/3/13

השעה עשר וחצי ואנו ניכנסים אל פארק המים, מוכנים ליום של חוויות רטובות. בריכת הגלים המקסימה קוראת לנו. מעליה מסך שמקרין עובדות מענינות הקשורות במים ובעולם הים. כשישנה התראה מגיעים גלים גבוהים עליהם אנו מרחפים באמצעות אבובים שקופים, בודדים או זוגיים שניתן לקחת באופן חופשי כל אוות שמתחשק. ג'אקוזי חם מפשיר אותנו מהמים הפושרים שבברכות ובצמוד לו אזור משחקים מתוק עם השפרצות מים, מגלשות קטנות ושלל הפתעות מימיות. כמו שנטע אומר : "הפארק מים הזה כולו ים אחד גדול". ענבל ואני בג'אקוזי המבעבע, מביטים בילדים שמשתוללים בהתזות המים, מושלם.. אבל לא באנו להסתלבט פה, באנו לעבוד... אז קדימה, אל המגלשות השוות באמת. עולים יחד, סוחבים אבובים במעלה הקומות, עד גג הבניין וזה חתיכת כושר! וגולשים במגלשה הצהובה, אני עם נטע, שקד עם ענבל וכרמל לבד. איזה כיף, איזו מהירות. חוזרים לג'קוזי ומחליטים לטפס שוב כשיפחתו התורים. בנתיים כרמל עולה ומנסה מגלשה כתומה, מאוד מהירה ללא אבוב וללא תורים. הוא עולה ויורד, מאושר! פינת האבובים מתמלאת וזה האות שאין תורים. אנו עולים יחד לסיבוב נוסף ונהנים! ענבל ואני יורדים למנוחת ג'קוזי נוספת והילדים עולים ויורדים במגלשות. גם נטע מצטרף אליהם וגולש בזוג עם כרמל או עם שקד.  בשלב מסויים נעשנו רעבים ועלינו אל הקומה השניה כדי לאכול ג'אנק פוד אמריקאי. זה מה יש.. גילינו בקומה זו מוזאון מים מקסים. מעין מוזאון מדע שיש בו פעילויות חקר הקשורות במים. בילינו בו קצת וחזרנו אל הפארק, מעיזים לנסות את שאר המגלשות עד שטועמים את כולן.

 מצילים בבריכות ציבוריות !!

שקד מפחדת לעלות על הירוקה שנראית לה מלאת סיבובים. נטע מזמין אותה לעלות איתו ואומר לה שאיתו היא לא צריכה לפחד... גבר, גבר! ענבל ואני מנצלים את העובדה שהילדים גולשים בלעדנו ועולים יחד על המגלשה הצהובה שהיא הכי מהירה. אנו מגלים שיחד אנו צוברים מהירות מסחררת ומהנה במיוחד ועושים זאת שוב ושוב מתגלגלים מצחוק. בשעה שבע וחצי בערב, לאחר מקלחות חמות וטובות, אנו יוצאים מהמיתחם. היה יום מדהים וכייפי! מצאנו מסעדת בופה קטנה ונחמדה ואכלנו ארוחת ערב מאוחרת ולאחריה נפלו כולם שדודים לחלוטין. ענבל ואני המשכנו עוד כשעת נסיעה אל היעד הבא שלנו והוא  מיתחם outlet ענק שיש בו את כל המותגים והומלץ על ידי הפורומים.
אורגון היא מקום טוב לקניות כי אין מיסים והחלטנו להתפנק גם בקניות. עצרנו בוולמארט קרוב למקום בעיר woodburn. שוב סביבנו המון קראוונים. לילה טוב!

17/3/13

כולנו מוכנים נפשית למסע קניות מפרך.. אנחנו הבנות כמובן שדי אוהבות קניות, אבל הבנים, במיוחד הקטנים, קצת פחות. אבל הם הבטיחו ובדיעבד כבר אני יכולה לספר שהם גם עמדו במילה שלהם בכבוד! אז מסע הקניות החל. קנינו בגדים ונעלי ספורט צבעוניות לכולנו. עשינו הפסקת צהריים בקראוון ועם כוחות מחודשים המשכנו. היה כיף לקנות ולהתחדש. אחר הצהריים נסענו לכיוון העיר פורטלנד. מצאנו מסעדת סוויט טומטו לאכול בה. התמקמנו בוולמארט ושוב לצידנו עוד המון קראוונים. לילה טוב!

18/3/13

בוקר טוב!
את הבוקר פתחנו בקניית שני תיקי טרול כדי שנוכל לסחוב את כל הקניות שקנינו אתמול. המשכנו אל עבר פארק וושינגטון אשר בפורטלנד. האתר הראשון בו ביקרנו הוא פארק השואה שבו אנדארטה מאוד, מאוד מיוחדת ומרגשת לזכר השואה. היא בנויה מקיר אבן שחור שעליו רשומים שמות ניספים וציטוטים מדברים שנאמרו על ידי ניצולי שואה. דברים מצמררים עד דמעות. אל הקיר מוביל שביל אבן שלכל אורכו מפוזרים כעין חפצים שנישמטו מידיהם של היהודים שעברו את התופת. משקפיים, בובה, דובי, מזוודה. מזעזע!

כמובן שהנושא עורר שיחות עם הילדים. הם קלטו כמה נורא להיתלש מהחיים הנורמאלים בפתאומיות אכזרית, ניזכרו בסיפורים של סבא אברהם על החברים הנוצרים שלו מהכיתה שלפתע הפסיקו לדבר איתו ועדויות ששמעו בבית ספר וחיברו הכל יחד. נטע האזין מהצד וזלגו לו דמעות... דיברנו גם על חשיבות מדינת ישראל ליהודים, על היותה מיקלט בטוח וביטוח נגד שואה נוספת. העלנו את הרעיון שאם אנשים יצרו דבר נוראי שכזה, אנשים בדיוק כמונו, יכולה לקרות שואה נוספת. עם ההשפעה של האנדארטה המרשימה הזאת עברנו למשהו שונה לגמרי.

נסענו לבקר בגנים היפניים, גם הם בפארק וושינגטון. בכניסה קיבלו הילדים דפים נחמדים למלא תמורת הפתעה בסוף. צעדנו על פי המסלול בדפים, נהננו מגן יפני מסורתי ויפיפה שכמובן מוטיב המים הזורמים, האבנים והצמחים חוברים בו יחדיו בהרמוניה ושקט.

בסיום קיבלו הילדים סימניות של המקום. המשכנו לארוחת צהריים מאוחרת בגן משחקים נחמד גם הוא בפארק.
לסיום היום נסענו לקמפינג שהסתבר כנפילה. הרעש בו הגיע מכל הכיוונים: מהנהר- צפירות האוניות. מהאויר- מטוסים מחרישי אוזניים. מהיבשה- צפירות רכבת. בנוסף התמקמו בצמוד אלינו על הכביש משאיות עם מנועים רועשים במיוחד. בקיצור חגיגה. אם זה לא מספיק, אפשר להוסיף אינטרנט איטי וגרוע ומכונת כביסה שלא סוחטת. אז שיהיה לילה טוב לכולנו. מתגעגעים לרעש האוקיאנוס או הנהר.....

19/3/13

אתמול בדרך לקמפינג, צדו עיננו מראות של בתים צפים על מי הנהר. המראה היה כל כך יפה ומיוחד שהחלטנו לטייל שם היום ולהביט מקרוב בבתים.

נסענו לכיוון הנהר בניסיון למצוא חניה ולהגיע אל הבתים הצפים. בסופו של דבר ניכנסנו לשכונה יפה שיושבת ממש על גדות הנהר. מעברה השני יכולנו לראות את הבתים שחיפשנו. ירדנו אל המים והתחלנו לצעוד על הנהר בינות יאכטות מפוארות שחונות להן להנאתן.

מעבר ליאכטות יכולנו לראות את הבתים המדהימים ששקועים עמוק בתוך המים.

מרפסות מפנקות עם רהיטי גן מקשטות אותם ומעידות על חיים של כיף. סולמות יורדים הישר למים מן הבתים, כך שניתן לקפוץ לרחצה מרעננת לפני הקפה של הבוקר{בהנחה שחם בחוץ...}.

בין לבין ראינו גם כיצד מתקנים את היאכטות ומרימים אותן על מיתקן מיוחד. כך טיילנו להנאתנו מנסים לנצל את השעות הספורות שנותרו לנו עד בוא הגשם המובטח להיום. עלינו למעלה, מעל הנהר ובדרכנו ניתקלנו במקום שמוכר יאכטות וקראוונים. התלהבנו כמובן והעזנו לבקש להיכנס ולראות מבפנים. איש נחמד שלח אותנו אל המישרד לבקש אישור מג'ו להיכנס ליאכטות.
ניגשנו למישרד ונעננו במאור פנים ורוחב לב. ג'ו התפנה מכל עניניו ולקח אותנו בעצמו לסיור. ניכנסנו אל תוך יאכטה גדולה ומרשימה והתלהבנו מהפאר והנוחות.

אחר כך ביקשנו גם להיכנס לקראוון ובו היתה התלהבות עצומה עוד יותר. היה זה קראוון ניגרר שבנוי כבית לכל דבר. חדר ילדים עם 4 מיטות ושרותים צמודים, חדר הורים עם שרותים ומקלחת צמודה, מאוורר תיקרה, מזגן, מטבח גדול, סלון מפואר, שלוש טלויזיות. בית שאפשר לחיות בו ברווחה! 

הילדים התרוצצו, סגרו, פתחו ונהנו לדמיין...

עזבנו את המקום מרוצים וגשם החל לרדת. בדיוק בזמן, כי פנינו מועדות עתה למוזאון מדע בעיר. לפני עוזבנו, הענקנו לג'ו המקסים והחם אבן וצמיד הישר מהלב.
נסענו אל העיר, עוברים דרך גשרים ובניינים מרשימים.

כיוון שלא מצאנו חניה, שקד ואני ניגשנו אל המוזאון לברר פרטים והיכן ניתן לחנות. איש נחמד שמוכר כרטיסים יצא במיוחד להובילנו אל החניה. כמובן שנתנו לו אבן וצמיד וניכנסנו לשלוש שעות בילוי במוזאון מדהים, אחד הטובים ביותר והמעמיקים שהיינו בו. עבורנו הכניסה חינם ואין כיף מזה! ידענו מראש שהזמן העומד לרשותנו לא יספיק לנו ובאמת בקושי הספקנו למצות קומה אחת. המוזאון כולו אינטראקטיבי. בקומה בה היינו, היו משחקי חשיבה, הסברים על התהוות תינוק, סופות, מיחזור, כדור הארץ, יצירת אנרגיה ועוד.. 

מאובן בן 200 מיליו

במקום היתה גם מעבדה מאוד מענינת בה פגשנו איש מיוחד שסיפר לנו שהוא וביתו מצאו במאי שנה שעברה עצמות של חיה מלפני 200,000,000 שנים! כל חלקי החיה מעורבבות בתוך סלע ועתה הוא עובד להפריד חלק, חלק. צפינו בעבודתו המיוחדת. באותה המעבדה גילינו עצמות של ליוויתן. סופר לנו שפעם לפני מיליוני שנים נשמו הליוויתנים באמצעות אף! כיום כל החלק של האף נעלם והם נושמים באמצעות החריץ שבגבם. אבולוציה... בחדר הבא ניתקענו להרבה זמן... היה שם שולחן עצום אליו הוזרמו מים באמצעות משאבה והיה בו גם המון חול. ההרגשה היתה כמו על חוף ים והילדים התמכרו לה במהירות. הם החלו לבנות אגמים, סכרים, גשרים ולהשתמש בכל מיני חיות וחפצים קטנים שפוזרו על השולחן.

במהרה הצטרפו עוד ילדים וכולם יחד עשו עבודת צוות ניפלאה תוך שיחה באנגלית! כל פעם מחדש אני מתמוגגת לראות באיזו קלות ילדים מתחברים. גם אני בנתיים התידדתי עם אשה נחמדה מוונקובר קנדה שסיפרה לי שהם יצאו לחופשת אביב ושילדיה לומדים כמובן, איך לא, ב-home schooling. מדהים כמה שזה נפוץ ברחבי ארצות הברית. יש לנו מה ללמוד... בשעה חמש וחצי חתמנו את ביקורנו במוזאון, בדיוק עם סגירתו. נסענו לאכול במסעדה ואחר כך אל הוולמארט השקט יותר מהקמפינג של אתמול. לילה טוב!